בס׳ד

מי השילוח

ואתם חשבתם עלי רעה אלקים חשבה לטובה.

בזה הענין הראה הש"י איך היה באפשר להביא השבטים בגלות מצרים ועיקר היה הפירד שהתחילו להפרד, כי בעת שישראל באחדות לא יוכל לשלוט עליהם שום דבר.

והענין בזה היה שפירש יוסף מן השבטים, כי בעוד שיעקב אבינו היה קיים לא היה ניכר ממנו מי הוא הגדול שבשבטים כי לפעמים היה מקרב את זה יותר ולפעמים זה יותר, איזה שהיה ישר בעיניו באותה שעה, אך קודם לפטירתו בשעה שברכם ואמר ליהודא ישתחוו לך בני אביך אז הכירו כלם כי יהודא גבר באחיו, ולכך לא היה יוסף יודע איך להתנהג, באם להושיב את יהודא בראש הלא הוא מלך ואסור לזלזל במלך, ובאם שישב הוא בעצמו בראש הלא יודע בעצמו כי יהודא הוא הראש ע"כ ישב בפני עצמו ולא עם השבטים, והשבטים דנו אותו שעשה זאת מחמת שנאה ולכך נענשו להיות בגלות כי היה להם לדונו לכף זכות

וגם ליוסף נחשב לחטא על אשר הניח להם מקום לטעות בו, כי באמת היה לו להתנהג שהוא ישב בראש מאחר שלעת עתה הוא מלך, אך בלבו היה צריך לידע כי יהודא גדול ממנו. ובאמת מאחר שהשבטים טעו בו היה נמצא בדבר שמץ מנהו לעיני אדם, וע"ז צריך האדם להתפלל תמיד לפני השם יתברך שלא יבוא בדעתו לדון את חבירו לחוב, וגם שחבירו לא ידונו לחוב וע"ז נענשו השבטים שעברו על שהיו צריכים לדונו לכף זכות.

Ver todos los episodios