Coming into the Land - Introduction: The Parasha addresses two separate issues which we always knew must be one and the same but we could never integrate or see how: The culmination of the ברית תורה on the one hand and the culmination of יציאת מצרים לביאת הארץ on the other. We always understood that somehow Torah on the way to ארץ must be part of the original שבועה לאברהם אבינו but how? Here at last comes the integration of what living in ארץ ישראל is like with the only modality, the expanded identity offered by a nation of ברית וערבות that offers the extended identity that allows a planet to be mine, the beginning of ש"י עולמות. These two elements are interrelated only through the integration of individual and national identity, which together are a single השלמה of כח מעשיו ראשית בשביל ישראל וראשית בשביל ביכורים never before perceived.
The parasha is the השלמה of יציאת מצרים, going from ויהי שם לגוי גדול עצום ורב to ויביאנו אל המקום הזה to למען תשכיל – כדי שתזכו לביאת המשיח at the very end, and indeed articulates that the proto-גוי has become היום הזה נהיית לעם לה' א' which also implies the נהיית לעם precisely. Indeed this is the ברית that is the basis of ערבות, dependent on the acceptance of
תנו רבנן ברוך בכלל ברוך בפרט ארור בכלל ארור בפרט ללמוד וללמד לשמור ולעשות הרי ארבע ארבע וארבע הרי שמונה שמונה ושמונה הרי שש עשרה וכן בסיני וכן בערבות מואב שנא' אלה דברי הברית אשר צוה ה' את משה וגו' וכתיב ושמרתם את דברי הברית הזאת וגו' נמצא מ"ח בריתות על כל מצוה ומצומשום רבי שמעון אין לך כל מצוה ומצוה שבתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים נמצא לכל אחד ואחד מישראל שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים מאי בינייהו אמר רב משרשיא ערבא וערבא דערבא איכא בינייהו
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף לז/א
The parasha develops different faces of identity, the individual and the national showing the paradoxical relationship between them, how only on an individual level can the mosaic met-historical identity develop, and yet how only on the national level can true connection to the universe develop even for the individual. As long as individuals live Einstein’s “optical illusion” there can be no serious connection to the land on a national level, and no true fullness of history and eternity within the nation. And without recognizing the paradoxical fact puberty and true eros must transcend the individual, there is no escaping the אבי ואמי עזבוני וה' יאספני problem of ישי אבי דוד, and the עטיו של נחש.

Ver todos los episodios