- (MY) We recognize that the פרשה of רשות on 2 levels – 1. ראה אנכי נותן לפניכם היום and 2. בשר תאוה where most of the world is given over in your hands – is reflected in 1.בחירת הקב"ה in בית הבחירה and 2. תאות הקב"ה in למעשה ידיך תכסוף and הישר בעיני השם לפי רבי ישמעאל. This is a complete revision in the way a person brings world to תיקון and the way in which יום הכפורים is introduced: for this is the essence of מחיה חיים עשינו שלחותו.
The beginning of אלול is the recognition of world of רשות: בן איש חי עיקר עי"ת לאכול. The beginning of this תקופה of אני לדודי ודודי לי is the intense connection, the interaction of our love and הקב"ה as part of the responsiveness (on both sides) of בחירה ותפילה והרחבת הדעת כי ירחיב השם אלקי"ך את גבולך. Amazingly, this הרחבה the רמב"ם brings in הלכות מלכים as the ultimate סימן המשיח, making it the very source of ultimate תיקון. Broadening, the sense of breadth, all of the repressiveness and resultant obsession in מעשה עזא ועזאל is itself part of that which can come to תיקון through מחייה חיים which begins now with הרחבה and בשר תאוה and ענייני רשות which climaxes on יום הכפורים with ענוי נפש that drives one to the need to be human and שוכן אתם בתוך טומאתם to create a בית הבחירה which is the ultimate שוכן איתם בתוך טומאתם
This explains why just as the בית הבחירה develops into aבית הבחירה, ארץ ישראל becomes ארץ חפץ because now it is not not just about a place where you can do things but the spatial the conceptual space of דרך טובה דרך רעה linking desire to do and עשייה vs עצלות to the recognition that you are a field.

Ver todos los episodios