- The two approaches to the identity of the מלאך here in רש"י רמב"ן and the various מדרשים that agree with one or the other; the two levels of שבת וראש חודש; the two levels of קבלת התורה, the ראייה and the developmental within משפטים; the two levels of the ברית itself whether within the ספר הברית (as per Ramban) or just the Torah’s presentation; all these are parallels. Rosh Chodesh introduces חטא, ומפני חטאינו is the refrain, never heard on שבת and the שעיר ר"ח is the paradigm for all the שעירי הרגלים (תוס' בכורות); just as the בשורת המלאך introduces חטא and as he appears in the חטא with יהושע and with דוד, where the ארון and the מקום המקדש are the issue as per the other side of the מלאך viz. the מלאך הגואל in the משכן ומקדש! There is no contradiction between them, the ויחזו ויאכלו for here we must be מתקן the אכילה through שולחן ערוך המוכן לאכול! The level of שבת must be coupled to מקדש השבת וישראל ובזמנים just as the שר העולם must respond from the מעשי העולם in ברכי נפשי ישמח ה' במעשיו which is actually read on ראש חודש (!!!) and from the Creator ששמי בקרבו simultaneously in order to be the מורה דרך=מט"ט at all. This is the דרך עץ החיים requiring both. So the בשורת החטא and the בשורת המשכן אשר הכינותי are all one and without the ויחזו there would not have been a משכן or an עגל. They are united in the חטא that creates the משכן and joins the two elements of the ברית, the שמחתו ושמחת בתו.
(MY) We come to recognize that the 2 levels of reality that are expressed between יתרו ומשפטים are the 2 levels of reality of פורים vs pre פורים world itself, and therefore all of the עניינים of חדש אדר are related to as a group including ארבע פרשיות! Therefore, when שקלים comes out on משפטים as it does here, it is מרמז not only to the הכנה of the בית המקדש which is here referred to as המקום אשר הכינו"תי (itself a reference to two worlds in the בית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה as רש"י points out) – *but also to the fact that these 2 levels are reflected: a. in the difference between the חלב of the מן and the בשר ולחם of the actual מוכן לאכילה (which is also הכנה), and b. the מן which is the חלב and the המן which is later on the “source” of קבלת תורה שבעל פה – which comes to represent the two sides of this equation: the חלב needs to be spit out עתיקי משדיים גמולי מחלב and in getting rid of המן we are ready to accept תורה שבעל פה which is all in the “problematic and detailed” details!
This is reflected in זוהר’s explanation of לא תבשל גדי בחלב אמו: keep the two worlds clear! The relationship of macroeconomics and microeconomics are two different worlds just as macrocosm and microcosm are different worlds and just as תורה given בהר סיני as חלב is a different תורה than the תורה שבעל פה which is בשר – are all now uniquely expressed in the relationship in the 4 פרשיות to the הכנה of חדש אדר!

Ver todos los episodios