והבית יוסף (תרנא, סו"ס ז) כי בשם האגודה לסלק דבר החוצץ בין הלולב ובין היד, ולכן מסירין ציציות ותפילין מן היד, ונשים טבעותיהן, ונראה לי דמש"ה א"צ להסירן, דדוקא היכא דכריך כולה ידיה. וע' בדרכי משה (שם, ה) שהביא בשם המהרי"ל שהיה מסיר התפילין משום חציצה. וברמ"א כ' דנהגו להחמיר להסיר התפילין וטבעות מידם, אבל מדינא אין לחוש הואיל ואין כל היד מכוסה בהן. אבל הט"ז (שם, ז) כ' דאינו יודע מקור להקל בזה, דלכאו' מבואר מהסוגיא דנחשב האגד לחציצה, אף דחוצץ רק במקצתו, וכמ"ש תוס' דאפי' חציצה במקצת הוי חציצה. וע' מג"א (ס"ק יח) שכ' דל"ק מהגמ', דס"ל להאגודה דכל שאינו מכסה כל היד בטל לגבי היד, ואין זה שייך אלא לגבי סודר על היד, אבל לגבי האגד, דאינו על היד אלא על הלולב, ודאי יש לחוש לחציצה במקצת, אבל בטבעות ובתפילין, ודאי יהיו יכולין לומר דבטלין הן להיד. (ולפ"ז י"ל דגם

אתי כתוס', דתוס' מדבר רק לענין חציצות שאינם על היד, אבל אם החציצה

היא על היד, אז יהי' שייך לומר דבטל לגבי היד אם אינה מכסהו לגמרי, וצ"ע

בזה.) וע' בביאור הגר"א, דמבואר דס"ל דדעת הרמ"א דלא כתוס', אלא כהר"ן, דאין נדון של חציצה בלולב, וכל הפסול הוא היכא דכורך דבר על הלולב, אבל היכא דכורך על ידו, בטל לגבי היד. וע' כפות תמרים דכ' דאולי אין הרמ"א חולק על התוס', וס"ל דיכול ליטול הלולב במקצת היד שאין בה רצועת התפילין וטבעות, ובזה מיישב מנהג העולם שאינם מקפידים להסיר טבעותיהם בשעת נטילת לולב. וע' מ"ב (ס"ק לו) דכ' דכיון דכמה אחרונים הנ"ל ס"ל דיש לחוש מעיקר

הדין, ע"כ יש לחזור ויטלנו בלא ברכה (אולם בשעה"צ מבואר

דהבין דאף המג"א אינו מיישב לדעת תוס', ואולי אם הי' סובר דהמג"א

מיישב את תוס' ג"כ, הי' מיקל טפי, וצ"ע).

Ver todos los episodios