ג. ותיפוק ליה דקא מעייל ביאה ריקנית הקשה הגבורת ארי (מלואים), מדוע לא תירצו שהכניס דרך משופש, שאינו מתחייב משום ביאה ריקנית, כפי שאמרו במנחות (כז: ויעויין ברש"י שם שביאר מהו משופש), ובאופן זה אינו עובר אלא משום קטורת חסירה. ותירץ, שלגבי קטורת נאמר 'הבאה', וכיון שהביא שלא כדרך הבאה, אפילו אם לא חיסר אחת מסמניה, כיון שלא הביא כדרך הבאה אינה הקטרה, וחייב מיתה משום הקטרה שלא כהלכתה. ועל כרחך הביא בדרך הבאה, ולזה הקשו מדוע אינו מתחייב משום ביאה

ריקנית.

ובחידושי הגרי"ז (זבחים קיב:) הביא בשם הגר"ח לתרץ קושיית

הגבורת ארי להיפך, שאם לא נכנס בדרך הבאה רגילה, אין

על זה כלל שם הקטרה לענין לחייב מיתה בחיסורה, ועל

כרחך מדובר בנכנס בדרך הבאה, שרק אז שייך לחייבו משום

קטורת חסירה. נמצא, שהנכנס שלא כדרך והביא קטורת,

להגבורת ארי חייב מיתה משום הקטרה שלא כהלכתה,

ואפילו אם אינו חסר כלום. ולהגר"ח אינה נחשבת הקטרה

כלל, ואף אם מקטיר קטורת חסירה [וראה באפיקי ים (ח"ב, סי'

לי) שהביא תירוץ הגר"ח בשם הקדושת יום טוב, וכתב שהוא

להיפך מדברי הגבורת ארי].

Ver todos los episodios