מצה שנאפתה בחמה ומצות שאפו יוצאי מצרים

שם. מבואר בתוספתא (פ"ג הי"6) ובירושלמי (קלס פ"ח ה"ג) שאין יוצאים ידי חובת מצה בעיסה שנאפתה בחמה. והטעם, שכמו שמבואר בגמרא שאין זה נקרא לחם לגבי חלה, משום שאין דרך אפיה בכך, כך אין זה נקרא לחם לגבי חיוב מצה שנקראת לחם עונים.crrr

העיר בדרך אמונה (כיכוריס פ"ו סי"ג נכיסול ססלכס ד"ס ליכסס כסמס), ששנינו לקמן (קטז: לפי גירסת קלל"ס), "מצה על שום מה על שום שלא הספיק בצקת אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם שנאמר (שמות יב לט) ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגות מצותי וגו'. ובתרגום יונתן בפסוק זה [וכן משמע ביוצרות לשבת הגדול (פיוט סמנק')] מבואר שהעיסה שהוציאו ממצרים נאפתה על ראשיהם מחום השמש. ואיך יתכן שהמצה שאנו אוכלים היא זכר למצה שנאפתה בחמה, והרי במצה כזו אין יוצאים ידי חובה כלל כיון שאינה נקראת 'לחם'. עיין שם מה שתירץ.

Ver todos los episodios